top of page

מכוני מחקר והוראה

עודכן: 30 במרץ 2023

רבים תוהים, בעיקר בימי החנוכה, מהם השמנים הטובים והבריאים ביותר לטיגון הסופגניות הבריאות (ראו מתכון), או מזונות אחרים. שני המדדים החשובים ביותר בהקשר לכך הם: א. נקודת העישון של השמן = זוהי הטמפרטורה שבה השמן מתפרק, תופעה שמלווה בפליטת עשן ב. ברמת המרכיב השומני אומגה 6, מרכיב שתוצריו, מעודדים, אלרגיה, דלקות כרוניות ומחלות אוטואימוניות.

הטבלה המופיעה בקישור הבא מביאה את השמנים הטובים ביותר על פי הקריטריונים הללו. דוגמה חשובה להבדל מהותי בין שני סוגי שמנים = שמן אגוזים: שמן אגוזי מלך, בניגוד גמור למקובל, הינו שמן לא מומלץ לצריכה, לבישול, אפיה וטיגון, בגלל העובדה שהוא מכיל ריכוז גבוה של הרכיב אומגה 6 - לכן לא תראו אותו בטבלה!!! לעומתו - שמן אגוזי לוז הינו שמן מעולה וממולץ מאד, בעיקר משום שהוא מכיל כמות גבוהה של אומגה 9 (כמו שמן זית) ובגלל שהוא מכיל רק כמות קטנה של הרכיב אומגה 6.

נא לחצו על הקישור הבא להצגת טבלת השמנים הטובים:


81 צפיות

התזונה המערבית איננה מעודדת מספיק צריכת חלבון, אך מחקרים עדכניים מוכיחים כי צריכת חלבון מותאמת למין ולגיל, מספקת הגנה מעולה מפני מחלות ניווניות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם ואף מחלות סרטן למיניהן. יתרה מזאת, הוברר גם כי היא משפרת לאין ערוך את תוחלת החיים ואת איכותם!!!


בתזונה המערבית קיים מחסור חמור של חלבונים, בניגוד לדעה הרווחת כיום. מחסור חמור זה גורם למחלות ניווניות קשות ואף לפגיעה בתוחלת החיים שלנו.

מחסור זה קיים בכל קבוצות הגיל והמין בימינו, אך מפתיע לגלות כי כ- 45% משיעור האנשים המבוגרים באוכלוסייה הכללית, ו- 84% עד 100% משיעור זה בקרב קשישים ודיירי הדיור הטיפולי המוגן - אינם זוכים לתזונה מספקת מסיבות שונות הכוללות: ירידה בתיאבון, צריכת מזון מופחתת, צריכה מועטת של רכיבים מזינים, שינויים לרעה במצב הרפואי, שינויים חברתיים ו/או אישיים תלויי גיל (אלמנות, גירושין, ערירות).

צריכה בלתי מספקת של חלבון איכותי יכולה להוביל לאובדן מסת שריר, אובדן כוח, פיחות במסת העצם, עיכוב בהחלמה מפציעה וניתוחים, חולשת מערכת החיסון, לקות קוגניטיבית[1] ועוד. קיימים שני גורמים עיקריים - צריכה מופחתת של חלבון בקרב האוכלוסיה והסבירות הנמוכה שאנשים יקיימו משטר תזונתי מאוזן – אשר מובילים למצב של צריכת חלבון פחותה, הרבה מתחת לסף של 1.5 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף, כפי שמומלץ כיום ע"י טובי המומחים.

המאמר המלא מופיע כנספח חמישי בספר 'רפואת הרמב"ם במבחן המדע בן זמננו', והוא עוסק בין היתר גם בנושאים הבאים:

חלבון – הגדרות, אפיונים ומקורות תזונתיים.

האם יש צורך להגביר את צריכת החלבון בתזונה?

האם קיימת סכנה בצריכה מוגברת של חלבונים?

האם קיימות הוכחות מדעיות לכך שצריכת חלבון מוגברת תורמת לבריאות?

האם צריכת תוספים ייעודיים ('אבקות חלבון') מזיקה או תורמת לבריאות?

כמות החלבונים הנדרשת בתזונה היומית משתנה לפי מין, גיל, משקל, רמת הפעילות הגופנית והמצב הבריאותי. ההמלצה המיושנת של רשות המזון והתרופות האמריקאית[2] מגבילה את הצריכה היומית ל- 0.8 גרם חלבון ליום לכל קילוגרם משקל גוף. על פי המלצה מיושנת זו - לאנשים העוסקים בספורט ובפיתוח גוף מומלצת אמנם צריכה גבוהה יותר של חלבונים, אולם עדיין מוגבלת לצריכת בין 1.2 ל- 1.7 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף. מעניין לציין כי בנוגע לתינוקות, ההמלצה תקפה גם כיום ועומדת על כ- 3 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף של התינוק!

מחקרים עדכניים רבים מוכיחים כי ערכים מיושנים אלו הובילו ומובילים לחסרים משמעותיים של חלבונים אצל כל האנשים בכל קבוצות הגיל. הגיעה השעה לעדכן את הערכים הללו לכדי 1.5 גרם חלבון ליום לכל קילוגרם משקל גוף לכל אדם. לאנשים העוסקים בספורט ובפיתוח גוף מומלצת צריכה של 2 עד 3 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף.

כאמור, המאמר המלא, עם המלצות תכליתיות, מופיע בנספח השישי של הספר 'רפואת הרמב"ם במבחן המדע בן זמננו'

© פרופ' חיים גמליאל

53 צפיות

עודכן: 30 במרץ 2023

מה היא התועלת שבאכילת ביצים והאם עודף הכולסטרול שבהן אינו גורם למחלות לב?

ביצים עשירות בחלבון זמין ובויטמינים שונים, חלקם חשובים ביותר לתהליכי חילוף החומרים בגופנו. אמנם חלבון הביצה (האלבומין) מכיל חומר מזיק (האווידין, המפריע לקליטת הויטמין ביוטין שבביצה) והחלמון מכיל כולסטרול, אך הביצה לאחר הבישול היא אחד המזונות המושלמים ביותר מבחינת הערך התזונתי. החומר המזיק שבתוך האלבומין נהרס בקלות בחום הבישול והכמות הגדולה של כולסטרול שבחלמון (כ-150 מ''ג בביצה אחת) אינה נקלטת לתוך הדם, אלא רק בחלקה (עד 50 מ''ג בלבד).

למעשה, הכולסטרול הוא אחד מהחומרים החשובים והחיוניים ביותר לקיומו של גופנו ובעיקר לתיפקודן של 3 מערכות חשובות: מערכת העצבים, מערכת החיסון והמערכת ההורמונלית. הכולסטרול הוא מרכיב חשוב ביותר של המוח, העצבים, דפנות התאים, מיץ המרה, ויטמין D והורמונים רבים.



הכבד בגופנו מייצר כ- 750 מ''ג כולסטרול ביום, בין אם אוכלים או לא אוכלים ביצים או מזונות המכילים כולסטרול. כשאוכלים מזונות אלה, נקלטים בתוך הדם כ-50 מ''ג או מעט יותר כולסטרול, ואז הכבד מייצר פחות כולסטרול, בהתאם לכמות הנקלטת. מומחי התזונה מסכימים כי כל אדם צריך לצרוך בכל יום כ- 300 מ''ג כולסטרול ולכן ביצה ליום (רק 150 מ''ג כולסטרול) הינה בבחינת מינימום.

כל המחקרים שנעשו עד כה מאשרים כי צריכת כולסטרול בתזונה אינה מעלה את רמת הכולסטרול הרע בדם. להיפך, עודפי הפחמימות בתזונה (סוכר, ממתקים, לחם, אורז, איטריות, תפוחי אדמה) וגם עודפי שמנים רעים (חומצות טרנס = שמנים צמחיים מוקשים, שמנים צמחיים עתירי אומגה 6 ועוד) הם הם האחראים לשיבוש ברמות הכולסטרול בדם. לכן, אדם שימשיך לצרוך כמויות מוגזמות של פחמימות ושמנים רעים ימשיך לסבול משומני דם לא מאוזנים ואין כל הצדקה להאשים את הביצים בכך.


© פרופ' חיים גמליאל








60 צפיות
bottom of page