האם דבש מלכות יכול להחזיר את הנעורים ולרפא מחלות שונות?

דבש מלכות הוא המזון העיקרי שממנו ניזונות מלכות הדבורים.

הוא עשיר בויטמינים מקבוצה B, במיוחד בחומצה פנטותנית (כ-511מק"ג בגרם אחד).

אך לא נמצא בו כל חומר ביולוגי פעיל אחר העשוי להקנות לו כושר רפואי או להחזיר את הנעורים.

האמנם יש להעדיף תרכובת מזון לתינוקות ללא שמן דקל?

בשנת 2014 פרצה "מלחמת עולם" סביב השאלה האם תרכובת מזון לתינוקות שמכילה ח' פלמיטית (שמן דקל) גורמת נזק לתינוק או שלהיפך, תוספת שמן הדקל היא חיונית להמשך התפתחות התינוק. התשובה מפתיעה – המשיכו לקרוא.

למעשה לא מדובר בשמן דקלים סתם אלא בחומצת שומן (חומצה פלמיטית=שמן דקל) שהיא אופיינית לשמן דקלים ואשר יצרנית של תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) הכריזה בקול רעש גדול (וממשיכה בכך עד עצם היום הזה) שהתמ"ל שלה איננו מכיל שמן דקל ולכן הוא בריא יותר לתינוק ויש להעדיף אותו על פני התמ"ל של המתחרים שמכיל שמן דקלים. לגירסתם, מחקרים הוכיחו שתמ"ל שמכיל רכיב שומני זה מונע ספיגת סידן מהמעיים לעצמות, מונע שיפור בצפיפות העצם של התינוק וגם גורם לו לקשיים בפעולת המעיים.

והתשובה שלי – תמ"ל ללא ח' פלמיטית עלול להיות פתרון גרוע יותר להזנת התינוק מאחר והדבר עלול לגרום למחסור ברכיב שומני שהוא חשוב בין היתר גם להתפתחות המוח ורשתית העין של התינוק.

יש להעדיף תמ"ל עם ח' פלמיטית פטנטית, בטא-פלמיטט, שמספקת את כל היתרונות שיש לח' פלמיטית שמצוייה בחלב-אם, ולא גורמת לבעיות בספיגת הסידן, ולא לירידה בצפיפות העצם וגם לא לקשיים בפעולת המעיים.

הנה ההסבר – קצת מורכב למי שלא מצוי בתחום, אבל ברור וחד-משמעי:

למה צריך חומצה פלמיטית בתמ"ל? – מסתבר שזהו רכיב חשוב בחלב-אם. חלב-אם נחשב כמזון האידיאלי ביותר עבור התינוק בשנות חייו הראשונות. מתברר שחלב אם מכיל שומנים ושמנים מסוגים שונים שהם חשובים ביותר להמשך התפתחות התינוק וגדילתו. אחד מהשמנים שנמצא בחלב-אם הוא חומצה פלמיטית שמהווה כ- 20 אחוז מכלל השומן שבחלב אם.

למה צריך חומצה פלמיטית בחלב אם? אם היא מיותרת, או מסוכנת, מדוע היא בכלל קיימת בחלב אם? – התשובה היא פשוטה ביותר – זוהי חומצת שומן רוויה, עם שרשרת בינונית/ארוכה (16 פחמנים) שמהווה מקור אנרגיה חשוב ביותר להתפתחות התינוק. יחד עם זאת מתברר שלחומצת שומן זו נודעת חשיבות גם להמשך התפתחות המוח ורשתית העין של התינוק, ממש כמו שאומגה 3 מסוג DHA הינו חיוני לשם כך.

החומצה הפלמיטית בחלב-אם היא בעמדה 2 של הטריגליצריד שנושא אותה (חומצות שומן אינן "חופשיות" אלא קשורות במבנה שמכיל "שלד" גליצרידי ושלושה "זנבות" של חומצות שומן מחוברות אליו). מבנה זה שונה מחומצה פלמיטית בשמן דקלים (שמחוברת לעמדות 1 ו- 3 של הטריגליצריד שנושא אותה). בגלל השונות הזו, אין להשתמש בסתם שמן דקלים כמקור לחומצה פלמיטית להזנת התינוק.

אז מה עושים? – חברה אחת החליטה לסלק לחלוטין את החומצה הפלמיטית מהתמ"ל שלה. מה עושה החברה המתחרה? במקום לסלק לגמרי את החומצה הפלמיטית מהתמ"ל שלה, היא מוסיפה חומצה בטא-פלמיטית אשר גם היא בעמדה 2 של הטריגליצריד ולכן מחקה בצורה יעילה ביותר את החומצה הפלמיטית בחלב-אם. חומצה בטא-פלמיטית בתמ"ל של חברה זו ושל עוד חברות אחרות שנוהגות כמוה, מספקת את השומן הרווי הדרוש כל כך לאנרגיה התפתחותית של התינוק וגם להמשך התפתחות המוח ורשתית העין של התינוק.

יחד עם זאת מתברר שבניגוד לסתם ח' פלמיטית משמן דקלים, החומצה הבטא-פלמיטית כלל איננה פוגעת בספיגת הסידן במערכת העיכול של התינוק, אינה פוגעת בבניית העצם של התינוק ועדיין מאפשרת יציאות רכות וטבעיות שלו. ברור עם זאת, שחומצה פלמיטית רגילה משמן דקלים איננה גורמת לתופעות כאלו אצל מתבגרים או אצל מבוגרים.

נקודה חשובה לאיזכור: החברות שהסירו את החומצה הפלמיטית מהתמ"ל שלהן, הוסיפו במקומה שמן סויה ו/או קנולה ו/או שמן חמניות, כדי שלא לפגוע בכמות הכללית של שומן בתמ"ל. אני רואה בכך נקודה שלילית נוספת שהרי הסברתי בקורסים השונים וגם בסדנאות השונות עד כמה השמנים האלו הם מהגרועים ביותר, בניגוד לדעת "מומחים" להכעיס!!! אם צריך, אבהיר ששמנים אלו הם מהגרועים ביותר דווקא משום שהם מכילים אומגה 3 (בסויה ובקנולה – מתחמצן מיידית בגלל הבקבוקים השקופים והיעדר שמירה בקור), בגלל הריכוז הגבוה של אומגה 6 (בחמניות ובסויה – חומצת שומן מעודדת אלרגיה ודלקות כרוניות), בגלל תהליכי הזיקוק הכימיים ששמנים צמחיים כאלו עוברים ועוד ועוד. להוסיף שמנים אלו בעודף לתמ"ל זהו מעשה לא ראוי שהרי הרכיבים שלהן עלולים להגביר בתינוקות את האלרגיות, הדלקות הכרוניות, מחלות אוטואימוניות ועוד ועוד.

בסיכום: תמ"ל ללא חומצה פלמיטית ועם תוספת של שמנים צמחיים שליליים הינו פחות טוב לתינוק ולא להיפך!!!

מה הם המזונות הצמחיים המומלצים ביותר כעשירים בחומרי רפואה?

לכולנו מוכרת ההמלצה הקלאסית להרבות באכילת ירקות ממינים ומסוגים שונים. האם ישנם ירקות / פירות אשר עליהם ניתן לומר שהם המובילים ביותר בתכולת מזינים רפואיים?

על מנת לענות על שאלה זו, אתמקד בפירסומים שונים הביאים את ההמלצות של מומחים מהטובים בעולם אשר הגיעו למסקנה שישנם לפחות 5 מזונות צמחיים שהם מן המובילים ביותר בהרכב הרפואי שלהם

1. סלק – הצבע האופייני של הסלק איננו רק מראה מלבב אלא גם עדות לעושר עצום של חומרי רפואה, בעיקר בטה-ציאנינים אשר הוכחו כיעילים ביותר לעיכוב הצמיחה של תאים סרטניים. למרות החשש של הסובלים מסוכרת, אין בסלק הכהה פחמימות פשוטות ו/או עמילנים, ומחקרים אחרונים משבחים את צריכתו הקבועה כאמצעי לשיפור האיזון של הסוכר בדם, בעיקר אצל אנשים המפתחים תנגודת לאינסולין או סוכרת בשלביה הראשונים. בהקשר זה נזכיר את המלצתנו הקבועה, מזה למעלה מ- 10 שנים, להשתמש במים בהם בושל הסלק כמשקה בריאות מן המעלה הראשונה, כזה שמשתווה בסגולותיו הרפואיות ליין אדום יבש.

2. רגלת הגינה – צמח זה נחשב לצמח מרפא לכל דבר במדינות כמו מקסיקו, בעוד שבמדינות המערב הוא מוגדר בטעות כעשב שוטה. צמח זה הינו העשיר ביותר בשומנים מסוג אומגה 3, שומנים שמצויים בדרך כלל בשמן דגים ובשמן פשתן. מחקרים אחרונים הראשו שהוא גם מכיל ריכוז גבוה של ההורמון מלטונין, הורמון טבעי המיוצר ומופרש מבלוטת האצטרובל שבמוח במחזור קבוע בשעות היממה, ומשפיע על תהליכים רבים בגוף. נזכיר בהקשר זה את המלצתנו הקבועה, מזה למעלה מ- 10 שנים, לצרוך ירק זה כתוסף קבוע לסלט. רגלת הגינה שימשה ירק קבוע בשולחנם של יהודי תימן ומחקרים שאספנו מראים שלצמח מופלא זה יש למעלה מ- 50 פעילויות רפואיות מוכחות. המלצתי: בחודשים ינואר/פברואר ניתן לרכוש במשתלות עציצים עם הצמח ולגדלו בבית. הצמח מתפתח בקצב מדהים ובתוך מספר שבועות אפשר להפיק משני עציצים כמות המספקת לצריכה יומית במשך חודשים ארוכים. זהירות: צמח זה עשיר בויטמין K ובחומצה אוקסלית – לא רצוי לאנשים הנוטלים קומדין ומדללי דם ולאנשים הסובלים מאבנים בכליות מסוג סידן-אוקסלט.

3. כרוב – שימש במשך אלפי שנים, ירק קבוע בשולחנם של הסינים והם העריכו מאד את תכונות המרפא שלו. כל הסוגים של כרוב עשירים בויטמינים, מינרלים וחומרי רפואה רבים (אינדולים, סולפה-רפאנים ועוד ועוד), חלקם בעלי פעילות אנטי סרטנית מוכחת. נזכיר בהקשר זה את המלצתנו הקבועה לצרוך כרוב, בכל צורה, כולל הכנת מחית של הכרוב לטיפול בתחלואי מערכת העיכול. מחקרים הראו שהוא עשיר בחומרי מרפא לכיבים עיכוליים, כולל גלוטמין וחומר המכונה "ויטמין U". זהירות: אנשים עם מחלה חריפה של דרכי העיכול צריכים להימנע מאכילת כרוב חי בשל הריכוז הגבוה של סיבים תזונתיים בלתי מסיסים שעיכולם קשה ואשר יכולים לגרום לגירוי יתר של מערכת עיכול חלשה. אפשר ורצוי לצרוך כרוב גם בצורה הכבושה שלו ("כרוב כבוש/חמוץ").

4. עלי סלק – לא מדובר בעלים של הסלק הרגיל, אלא בצמח חסר שורש מעובה אשר לעליו תכונות מרפא מופלגות. צמח זה קרוי באנגלית Mangold, Swiss chard. ניתן למצוא אותו בתערובת עלי בייבי. מחקרים מראים שצמח זה הוא בין העשירים ביותר בלוטאין, חומר המרפא המופלא לטיפול בניוון הראיה ורשתית העין. צמח זה עשיר גם בחומרי רפואה נוספים וגם בברזל ובמינרלים רבים אחרים.

1. אוכמניות – מבין כל פירות היער, האוכמניות הינן מהעשירות ביותר במזינים נוגדי חימצון. לדעת חוקרים, קומץ של אוכמניות מידי יום יכול לעזור באיזון רמות הכולסטרול, בבניית תאים חדשים ובריאים יותר ובשיפור רמות האנרגיה בכל תא ותא. השנה בחרו המדענים את זן האוכמניות הטיבטי כזן העשיר ביותר בחומרי רפואה, בהשוואה לכל הזנים האחרים של האוכמניות. המדענים מוסיפים ומדגישים כי האוכמניות הטיבטיות הינן העשירות ביותר, מבין כל המזונות הצמחיים, בחומרים נוגדי חימצון המונעים נזקים לתאים, מונעים ניוון והזדקנות ומונעים סרטן. בהקשר זה נזכיר את שלמדנו בקורסים השונים על מדד ה- ORAC כאמצעי שהוכנס לשימוש על ידי מדעני משרד החקלאות האמריקאי לצורך קביעת עושר המזונות השונים בנוגדי חימצון. עד היום הובילו הקקאו והשזיפים הכהים במדד זה, וכפי הנראה האוכמניות הטיבטיות מגיעות רחוק יותר במדד זה. בעיה: קשה מאד להשיג אוכמניות אלה, וכשהן מצויות בשווקים, מחיריהן מרקיעי שחקים.

עד כאן המלצות המדענים. נזכיר כאן עוד לפחות שלושה פריטים של התזונה שלנו, אשר לדעתנו היו צריכים להיות משובצים ברשימה המרשימה הזאת: הכורכום, השום ורסק העגבניות. למשתתפים בקורסים השונים הראינו את הניתוח הביוכימי / פרמקולוגי של שלושת פריטי המזון האלה אשר מצדיק מאמץ מיוחד לכלול גם אותם בצריכה היומית הקבועה.