top of page

מכוני מחקר והוראה

הנה זה קורה שוב: כלי התקשורת חוגגים על הודעה בומבסטית, ומציפים מעל ומעבר את הטיעון התורן נגד אחד מתחליפי הסוכר. האמנם הוכח שאספרטיים, תחליף סוכר נטול קלוריות שמשולב בעיקר במזונות דיאט, גורם סרטן בבני אדם? – בוודאי שלא. אז מה כל הרעש התקשורתי בנושא?


צפירת ארגעה – אין מחקרים מדעיים אמינים שהוכיחו כי אספרטיים גורם סרטן בבני אדם. וחשוב לא פחות: שימו לב – בהמשך יוסבר כי מדובר בתרגיל תקשורתי של זרוע אחת של אירגון הבריאות העולמי, כנגד זרוע אחרת, סמכותית באמת, של אירגון זה.



מסתבר, שכלי התקשורת חשפו אותנו למידע מוטעה לחלוטין: להיפך, ביום 15 ביולי נשמע דווקא שהשימוש באספרטיים הינו בטוח ובתנאי שלא מגזימים מאד בשימוש בו.




העובדות לאשורן: הזרוע האחראית לקביעת המינונים המסוכנים (RISKS) של מזונות ותוספי תזונה, באירגון הבריאות העולמי, שנקראת JECFA (פרטים להלן) עומדת להכריז ביום 15 ביולי שהאספרטם בטוח לשימוש אם לא מפריזים מאד בשימוש בו. נקודה. מדהים ככל שיהיה, מסתבר שזרוע אחרת של אירגון הבריאות העולמי, שנקראת IARC, עשתה מחטף תקשורתי, והפיצה בכל כלי התקשורת כי היא עומדת לפרסם, גם כן ביום 15 ביולי, שאספרטיים "עלול לגרום לסרטן". כפי שיפורט להלן, IARC – הזרוע שגרמה לכל הרעש התקשורתי הנוכחי מוסמכת רק להדליק נורת אזהרה (HAZARD) וכמו בעבר, קביעותיה הבלתי אחראיות זוכות לקיתונות של ביקורת של מדענים, ממש כפי שקרה כשהכריזה שטלפונים סלולריים חשודים כמסרטנים ועוד ועוד, הצהרות שכולן הוכחו כשגויות אם לא מדובר במצבים קיצוניים מאד מאד. נדגיש שוב: מסתבר שההצהרה המרכזית ביום 15 ביולי 2023, תהיה דווקא של ה- JECFA לפיה צריכת מזונות ממותקים באספרטיים היא ללא חשש, ובתנאי שלא צורכים ביום אחד 36 פחיות של קולה וגם לא משאירים מזונות ממותקים באספרטיים במשך שעות בשמש ובתנאי חום קיצוניים!!! זוהי ההודעה העיקרית. הזרוע השנייה, מאיימת כי תפרסם באותו יום אזהרה שהוא חשוד כמסרטן. לטובת אלה שלא מסתפקים בדבריי עד כאן, אפרט בהמשך את הרקע המדעי התכליתי של תשובתי זאת, אבל חבל להיכנס לשדה מוקשים כאשר לא יודעים ולא מבינים איזה תרגילים עושים גופים כאלה כדי לזכות לפירסום תקשורתי גם על חשבון זה שמבלבלים את הציבור הרחב, בהתחשב באינטרסים שלהם ולא לפי כללי הבריאות הנכונים. מזונות ממותקים בתחליפי סוכר נטולי קלוריות, מצילים את העולם ממגיפות קשות ביותר ומאריכים את תוחלת חיינו בצורה מאד משמעותית. כל מי שאומר אחרת, טועה ומטעה, לעיתים קרובות במתכוון. כמובן שחשוב תמיד לציין שעדיף שאדם יתרגל לאכול ולשתות את מזונותיו ללא כל תוספת המתקה מלאכותית ואפשר להתרגל לכך!!! אבל שלא נחליף כל שני וחמישי תחליף סוכר אחד בתחליף סוכר אחר, כי תמיד יבוא גורם שיבהיל אותנו שתחליף הסוכר החדש שבחרנו הוא מסוכן יותר מקודמו. ההיסטוריה הוכיחה זאת ובגדול. לאלה מכם שמסתפקים בדברינו עד כה – נסכם שאם השתמשתם עד כה באספרטיים ללא כל בעיה, תוכלו להמשיך בכך, חרף כל התבהלה החדשה אודותיו!!! בבריאות טובה ואיתנה תמיד, © פרופ' חיים גמליאל ==================================================== ההמשך מיועד לאלה שרוצים מידע נוסף בנושא ובעיקר תשובות לשאלות אחרות: הסבר לתרגיל התקשורתי הנוכחי: דו"ח של JECFA: זהו הדו"ח המרכזי שיתפרסם ב- 15 ביולי 2023 !!!. זהו הדו"ח של וועדת מומחים מרכזית של ארגון הבריאות העולמי המכונה JECFA (ועדת המומחים של ארגון המזון והחקלאות המשותפת לתוספי מזון) שהיא האוטוריטה האמיתית בנושא תוספי מזון. בדו"ח של ועדה זו, הדו"ח המרכזי, יצויין בצורה הברורה ביותר שאין חשש בצריכת אספרטיים על פי המינונים שקבעה ועדה זו בעבר. בדו"ח המרכזי הזה יצויין במפורש כמה אספרטיים יכול אדם כן לצרוך בבטחה ומה הן הכמויות המוגזמות אשר עלולות להיות מסוכנות לבני אדם בצריכת אספרטיים יומית. שאלה: זו לא טעות? והרי נאמר שהועדה תזהיר שאספרטיים עלול לסרטן? תשובה: זו לא טעות – זוהי האמת לאמיתה. מה שקרה הוא שועדה אחרת של אירגון הבריאות העולמי עשתה תרגיל תקשורתי "מסריח" ושלחה לכל כלי התקשורת את הודעתה הסנסציונית, כדי לזכות בחשיפה תקשורתית ותו לא!!! אל דאגה, האמת לאמיתה תתברר ביום 15 ביולי שנה זו !!!

מי היא הוועדה הזאת? – המשיכו לקרוא: IARC: הדו"ח של ועדה זו יתפרסם גם הוא ב- 15 ביולי, כדו"ח משני ופחות חשוב. דו"ח זה יבוא מטעם הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), הזרוע לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי (WHO). קבוצה זו איננה סמכותית בנושא של תוספי מזון, אלא בתחום הכללי של אזהרות (HAZARDS) מפני גורמי סרטן פוטנציאליים בתחומים שונים. בדו"ח שלה, אספרטיים יוגדר: "ייתכן מסרטן לבני אדם" ("possibly carcinogenic to humans"). ועדה זו גם קבעה בעבר שחוסר שינה חשוד כמסרטן וגם שבשר בקר חשוד כמסרטן ושהטלפונים הסלולריים חשודים כמסרטנים – קביעות אלה וקביעות אחרות של קבוצה זו הופרכו פעם אחר פעם בצורה גורפת ותכליתית, שבה נאמר שרק במצבי קיצון לא סבירים תיתכן (אבל לא בטוח) עלייה בסכנה לסרטן.

הבעיה האמיתית: כלי התקשורת לא הדהדו את הדו"ח הראשי והחשוב באמת, למרות שידוע כבר שבדו"ח הראשי יצויין בצורה ברורה שאפשר לצרוך אספרטיים ללא חשש וכי רק מי שצורכים אותו בהפרזה קשה (יותר מ- 36 פחיות קולה ביום אחד) עלולים להיכנס לתחום הסיכון (לא בטוח שיחלו בסרטן, אלא שיהיו בסיכון מוגבר). אבל למה שכלי התקשורת יביאו לנו את החדשות במלואן כאשר הם יכולים להטריף את דעתנו ולעורר תבהלה??? חשוב גם שנחזור ונסביר שכל המחקרים שניסו להכפיש את האספרטיים בוצעו כמחקרים השוואתיים נחותים, ולא כמחקרי התערבות סיבתיים כפי שהיה צריך באמת. לכן אסביר כאן עקרון מחקרי חשוב ביותר – ההבדל בין מחקר השוואתי לבין מחקר סיבתי של סיבה ותוצאה.

מחקר השוואתי – Comparative Research: משווה בין שתי אוכלוסיות ומציין את ההבדלים ביניהן. דוגמה רלוונטית: השוואה בין שכיחות הסרטן באוכלוסייה שצורכת אספרטיים לבין אוכלוסייה שלא צורכת אספרטיים. חולשה: אלו הם "מחקרים" מסוג ירוד, כי לא ברור אם אספרטיים גרם לעליית התחלואה בסרטן, או אולי נתונים אחרים הם "האשמים", כמו עודף משקל אצל משתמשי אספרטיים, או עישון, או חוסר שינה, או זלילת בשר בקר, או כל הגורמים יחד !!!

מחקר סיבתי התערבותי – Causal Interventional Research: בודק את השפעת הוספת אספרטיים לתזונה של חלק מהאוכלוסייה לעומת מניעת חלק דומה של האוכלוסייה מלקיחת אספרטיים. יתרון: אם המחקר נערך בקפדנות, הרי שממנו ניתן לברר באמת אם אספרטיים הוא זה שגרם לעלייה בתחלואת הסרטן. חולשה: קשה מאד לקיים מחקר כזה וקשה עוד יותר לנהל מעקב של שנים רבות עם שמירה על תנאי הפתיחה המקוריים.

ולמה הבאתי השוואה זו? – כדי לחזור ולהדגיש, שעד כה, כל המחקרים שהביאו טיעונים נגד אספרטיים, היו מחקרים השוואתיים בעייתיים מאד, שכאמור, ניתן בקלות לפרש את תוצאותיהם על ידי גורמים אחרים כמו גיל הנבדקים, מחלות רקע, משקל גוף, עישון ועוד עשרות סיבות שמערערות את האמינות של מחקרים מעין אלו, שלעיתים קרובות הם מאד מגמתיים וזורעים דיסאינפורמציה.

לסקירת רשימת סוגי הסרטן שבהם הוחשד האספרטיים, נא עיינו בקישור הבא: http://rotem.org.il/?p=2980 כאמור, כל הטיעונים והחשדות הופרכו ע"י מחקרים עדכניים וע"י גופים ואירגונים בינלאומיים שקבעו שוב ושוב שאספרטם הינו בטוח לשימוש במינונים כפי שנקבעו מעת לעת על ידי ה- FDA וע"י הרשות הבאמת מוסמכת ה- JECFA. בבריאות טובה ואיתנה תמיד, © פרופ' חיים גמליאל



התקשורת חוגגת שוב – "מחקר חדש מוכיח ששימוש בממתיק המלאכותי אריתריטול מגביר היארעות של התקפי לב, אירועים מוחיים ו/או מוות". מבהיל נכון? - זה בדיוק מה שרוצה התקשורת תאבת הסנסציות – לא את טובת הציבור אלא להיפך. בראיונות השונים בתקשורת מתראיינים גורמים 'מקצועיים' שלא קראו מילה אחת מהמחקר הזה וכבר מגזימים בהכללות ובטענות שכל תחליפי הסוכר מסוג סוכרים כוהליים או כימיים אין בהם תועלת אלא סכנה מרובה.


אז בואו נעשה סדר במה שנראה כעוד Trash paper, כפי שמגדירים בעולם המדע, ולא יותר מאשר 'פייק ניוז' !!!



להלן הקישור למאמר המקורי:

מה הם פרטי המחקר ומימצאיו?

בקצרה, המחקר בדק את רמת הסוכרים הכוהליים (תחליפי סוכר), כולל האריתריטול בדמם של חולים שברקע שלהם סוכרת ומחלות לב וכלי דם. לאחר מכן חילקו אותם למספר קבוצות לפי גובה רמת הממתיק בדמם. במשך 3 שנים בדקו כמה מהנבדקים עברו התקף לב, אירוע מוחי או מתו מאירוע מוחי ו/או ממחלת לב. בין המימצאים שלהם: אצל אנשים עם הרמות הגבוהות ביותר של אריתריטול בדמם קרו פי שניים יותר התקפי לב, אירועים מוחיים ו/או מוות, בהשוואה לאלו שהיו עם הרמות הנמוכות ביותר של אריתריטול בדמם.


האם יש בכך הוכחה שצריכת אריתריטול היא היא שמגבירה פי שניים את הסכנה של התקפי לב, אירועים מוחיים ו/או מוות?

בוודאי שלא – מדובר במחקר מגמתי, רצוף בהטעיות מכוונות (כפי שיפורט חלקית להלן) אשר מהווה 'חגיגה' תקשורתית ותו לא!!!


לקורא החרוץ מומלץ לקרוא גם את הפיסקאות הבאות, אבל לאלה מכם שהתעייפו כבר בשלב זה – חשוב שתדעו שניתוח מדעי מדוייק מוכיח שההר הוליד עכבר ואין שום סיבה להפסיק את השימוש בתחליפי סוכר מהסוג של סוכרים כוהליים (אריתריטול, קסיליטול ודומיהם) או ממתיקים כימיים (כמו סכרין, סוכרלוז ועוד).

למי שמעדיף את הניתוח המדעי של 'עוללות' המחקר הזה - הנה העובדות המדעיות לאשורן:

  • במחקר זה, בדיקת רמת האריתריטול בדמם של הנבדקים בוצעה רק על אנשים מבוגרים וקשישים שחולים במחלת סוכרת קשה ו/או במחלות לב וכלי דם, בלי שום ביקורת מקבילה על אנשים בריאים. משמעות הדבר הזה היא כי למימצאי המחקר המדומה הזה אין כל קשר לאנשים בריאים הצורכים אריתריטול באופן קבוע!!!

  • רמת האריתריטול בדמם של הנבדקים החולים קשות נמדדה רק פעם אחת בלבד במהלך כל המחקר, והפעם הבודדת הזאת נעשתה כאשר רשמו את הנבדקים כדי להיכלל במחקר הזה. זהו מחדל מחקרי שמחייב ממש פסילה על הסף של כל מה שהם קוראים 'מחקר'.

  • כותבי המאמר מנסים קשות לשכנע אותנו שהם לא חיפשו דווקא את האריתריטול בדמם של הנבדקים, אבל 'רק במקרה' גילו שדווקא רמות האריתריטול היו הגורם הקובע. עוד מחדל חמור של המחקר - ואולי ישנו גורם חשוב יותר בדם שהתעלמו ממנו או שפשוט 'פיספסו' אותו והוא הוא הגורם האמיתי ולא האריתריטול?

  • במשך 3 שנים חיפשו החוקרים אחר חולים קשישים שחלה החמרה במצבם ו/או מתו במהלך המחקר ולא טרחו כלל לחזור ולבדוק שוב ושוב את רמות האריתריטול בדמם. כדי לחזק את טענותיהם היה עליהם לבצע מדידות חוזרות של האריתריטול בדמם של החולים הנכללים במחקר זה ולא רק בדיקה אחת ורק בתחילת המעקב. עוד אבסורד של המחקר המדומה הזה!!!

  • אין תשובה במחקר האם רמת האריתריטול בדמם של החולים הייתה גבוהה בגלל צריכת יתר של הממתיק או בגלל שהאריתריטול הטבעי שמיוצר בגוף כל אדם הפך גבוה בגלל החמרת המחלה ולא בגלל צריכת יתר. אילו רצו, יכלו החוקרים לשאול בפשטות את הנבדקים: "כמה אריתריטול אתם צורכים בכל יום?" אבל החוקרים כלל לא רצו לדייק בחקר האמת...

  • ואכן, אם אריתריטול בדם גבוה, סביר מאד, כפי שמוכיחים מחקרים שונים, שזה קורה בגלל החמרה במצב המחלה ולא בגלל שחולים אלו הגזימו בצריכת האריתריטול וזה מה שגרם להחמרת המחלה !!!

  • החוקרים טוענים שאריתריטול מגביר קרישיות יתר של הדם וגם כאן ייתכן שקרישיות היתר בדם הייתה עוד תסמין של החמרת המחלה שהגבירה את רמות האריתריטול בדם ואין לה קשר לצריכת יתר של אריתריטול בתזונה.

  • המחקר לא ערך בדיקות השוואתיות לסוג התזונה של הנבדקים, לרמת הפעילות הגופנית, גם לא למצב העישון אצלם וגם לא למדדים נפשיים כתוצאה מאירועים בחייהם. מכאן ברור, שהמחקר היה מגמתי וחסר ערך מעשי בגלל שאיננו מביא ניתוח מדוייק של השפעת כל הגורמים הללו ואחרים על החמרת המחלה, בעיקר כאשר מדברים על החמרת מצב מחלות קיימות ו/או תמותה!!!

  • חשוב לציין שוב: לא מדובר במחקר התערבותי – כלומר לא נתנו לחולים לאכול אריתריטול ואז בדקו מה קורה. מדובר במחקר ברמה מדעית נמוכה מאד, מחקר שנקרא 'השוואתי', שבו משווים נתון קיים עם נתון אחר, בלי להוכיח מה קדם למה ומה גרם למה. בעגה המדעית מחקרים השוואתיים כאלה קרויים Trash Science, כלומר מדע 'זבל' (בתרגום מילולי לעברית).

  • נדגיש שוב, ב'מחקר' כל כך ירוד, לא ברור אם החמרת מחלות הרקע גרמה לעליית האריתריטול בדמם של הנבדקים, או שצריכת יתר של האריתריטול היא היא שגרמה להחמרת מחלות הרקע של הנבדקים.

  • החוקרים עצמם טוענים שהמימצאים שלהם סותרים מימצאים קודמים אשר דווקא הוכיחו שצריכת אריתריטול הביאה להפחתה משמעותית של צריכת הסוכר והפחמימות ולשיפור במצבם של חולי סוכרת ומחלות לב וכלי דם. הם גם מביאים קישורים למחקרי מטא אנליזה שמוכיחים זאת, תוך שהם מודים שזוהי עוד 'חולשה' ברשימה הארוכה של חולשות של המחקר הזה.

  • כמובן שאין כל קשר בין המימצאים המגמתיים בפירסום זה על אריתריטול לבין מימצאים מחקריים הקשורים למכלול תחליפי הסוכר האחרים.

  • העובדות הנ"ל הינן רק חלק מהבעיות המחקריות שיש בפירסום זה, אך נסתפק בהערות הנ"ל ולא נמשיך לפרט, כדי לא להלאות יתר על המידה את הקורא החרוץ.

בסיכום, לא מדובר במחקר התערבותי ראוי לשמו, אלא בעוד פירסום מגמתי, אשר לא משרת את הציבור הרחב, אלא אולי את התקשורת ואת חברות התרופות שמעדיפות שנמשיך לצרוך סוכר ודומיו על פני תחליפי סוכר אינרטיים. כל זאת, כדי שנמשיך לחלות במחלות המטבוליות הללו וכך נהיה מנויים קבועים על תרופות בעלות תופעות לוואי חמורות ביותר, שגם הן מצריכות עוד תרופות לטפל בהן. כך אנו הופכים למכרה זהב ופרייארים של הביג פארמה.


הערה חשובה: אינני מהמתנגדים לתרופות, אדרבה, אני בעד תרופות כאשר אכן צריך אותן, כי הן מאריכות חיים וגם מצילות חיים. דוגמה בולטת לכך הן התרופות ליתר לחץ דם אשר אין להן תחליף טבעי, בניגוד גמור למה שטוענים חסידי הרפואה הטבעית!!!


© פרופ' חיים גמליאל




בתיזמון מוזר אך לא מפתיע, יצאו כלי התקשורת בישראל ביום אחד בכותרות מרעישות נגד התה הירוק: "מחקר מדאיג: שתיית תה ירוק עלולה לגרום נזק לכבד" (ישראל היום), "מחקר ישראלי מצא: יותר מדי תה ירוק עלול לגרום נזק משמעותי לכבד" (מעריב). "שתיית תה ירוק עלולה לגרום נזק משמעותי לכבד" (בחדרי חדרים) ועוד ועוד. האמנם?


מבהיל לא? וכל זאת בגלל מאמר סוקר [1] (לא מחקר!!!), של צוות מבית החולים קפלן וחוקרת מבית הספר לרפואה שעל יד אוניברסיטת טורונטו קנדה. מאיפה צצו כל הכותרות המרעישות הללו? הרי מדובר במאמר סוקר (לא מחקר חדש) שפורסם כבר 3 חודשים לפני הרעש התקשורתי, ושסיפר לנו שהספרות המדעית מלאה בתשבחות לתה הירוק בתחומי רפואה רבים וחשובים. בכך עוסק עיקר המאמר.

יחד עם זאת המאמר מזכיר דיווחים קודמים על מספר מקרים בהם צריכת טבליות רבות (לא שתיית תה) של תמציות מאד מרוכזות של תה ירוק לאורך זמן, גרמו לעיתים לנזקים לכבד. על זה מוצדק להוציא כותרות כל כך מסולפות?!

הערה: תמצית מרוכזת של תה ירוק נקראת: GTE – Green Tea Extract. חשוב לציין שתמצית כזאת מופיעה בתוך קפסולה או טבליה או כאבקה. לא מדובר בעלי תה טחונים, אלא בשיטת מיצוי מיוחדת שבה אוספים רק את החומרים הפעילים שהופקו מהעלים של התה הירוק, בלי כל הפסולת האחרת שיש בעלים. לדוגמה: תמצית תה ירוק במשקל 500 מ"ג מכילה כמות שמשתווה ל- 10 כוסות תה מרוכז!!!

לאלה שאינם מעוניינים לקרוא את הניתוח המדוייק והמדעי של העובדות לאשורן, כאן בהמשך, אציין כי מדובר במסע פירסומי מתוזמן היטב למאמר סוקר (לא למחקר ישראלי חדש), מסע פירסומי שכל כולו הינו הטעיה מקוממת מאד. די אם אזכיר שבכל יום ויום שותים מילארדים של אנשים בסין, יפן ובעוד מדינות רבות בעולם הרבה כוסות תה ועדיין אין אפילו מחקר מדעי אחד שהראה בבני אדם נזק מכל סוג שהוא משתיית תה ירוק [2]. נקודה וסימן קריאה !!!

על פי מאגר הספריה הלאומית הרפואית האמריקאית (PubMed), עד כה פורסמו למעלה מ- 40 אלף (!!!) עבודות מדעיות [3] שמהללות ומשבחות את התה הירוק כאנטי-דלקתי, אנטי-חיידקי, אנטי-נגיפי, אנטי-אוקסידנטי, אנטי-סרטני, מונע-אספקת דם לגידולים, מגן על מערכת העצבים, מגן על ומאזן את המערכת ההורמונלית, מחזק את מערכת החיסון, מונע התפתחות תנגודת לאינסולין וסוכרת, מונע השמנה, גורם הרזיה ועוד ועוד תחומי רפואה ובריאות. כאמור, אין אפילו לא עבודה מדעית אחת בבני אדם שהראתה ששתיית תה ירוק (4 עד 6 כוסות ליום) גורמת לנזק מכל סוג שהוא!!!

לכן, לפני שנפרט את העובדות לאשורן, נציין את החשיבות הרבה שבשתיית תה ירוק יומיומית (4 עד 6 כוסות ליום), ללא כל חשש ועם כל הסימוכין המדעיים לכך שהדבר יתרום תרומה מכרעת לבריאותנו ולרפואתנו. לאלה הרוצים לקחת תכשירים מרוכזים של תמציות תה ירוק, לקבלת ההשפעות המיטיבות שפורטו לעיל, נמליץ להתייעץ תחילה עם הרופא המטפל שמכיר את התיק הרפואי שלכם, וחשוב שהוא גם יהיה בקיא באמת בסיכומי המדע לגבי צריכה קבועה של תה ירוק ! במידת הצורך, הציגו בפניו את המאמר הנוכחי!!!

ומכאן לתשובה מפורטת לאלה שאכן חפצים בחקר האמת לאמיתה:

כפי שיצויין ויפורט להלן, בספרות המדעית דווח על אנשים או נשים שצרכו תכשירים מרוכזים מאד של תמצית תה ירוק, לאורך זמן רב, בתור תכשיר להרזיה או בתוך תכשיר להרזיה שהכיל עוד רכיבים אחרים. כמובן, שבכמויות מטורפות כאלה, אנשים אולי רזו אבל גם פגעו בכבד שלהם, כפי שמפורט בסקירה מקיפה ויסודית ביותר שפורסמה בשנת 2020, על ידי וועדה עליונה לבדיקות טוקסיקולוגיות (רעילות) של צמחי מרפא ובעיקר של התה הירוק [2].

להלן סיכום נקודות חשובות הקשורות לפירסום זה ולפירסומים אחרים על התה הירוק:

  • התה הירוק מופק מהעלים הירוקים של העץ Camelia Sinensis שמכילים רכיבים חשובים מאד להם מיוחסות תכונות הבריאות המופלאות של התה הירוק, אשר מהווה המשקה השני בעולם אחרי מים!!!

  • בתה הירוק רכיבי בריאות רבים מקבוצת הפוליפנולים, כאשר 70-80 אחוז מהם הם פלבנולים שנקראים קטצ'ינים – Catechins. הקטצ'ין הפעיל והחשוב ביותר בתה הירוק נקרא EGCG.

  • עשרות אלפי המחקרים שפורסמו עד כה על התה הירוק דיווחו על שורה ארוכה של תכונות הבריאות של התה הירוק כפי שפורטה לעיל.

  • מפירסומים רבים ושונים עולה כי אם בכלל נצפו נזקים לכבד הם דווחו בעיקר בניסיונות אכזריים שנעשו על חיות מעבדה, כולל עכברים, חולדות וכלבים, שקיבלו מנות מוגזמות של תמציות מרוכזות של תה ירוק [2].

  • במחקרים אלו ניתנו לחיות המעבדה מאות מיליגרמים של תמציות מרוכזות של תה ירוק בכל יום ויום, כמויות שהן מעל ומעבר לכמויות שיש בשתיית תה ירוק ע"י בני אדם.

  • לדוגמה: מתן מנה של 500 מ"ג תמצית מרוכזת של תה ירוק כמוה כמו מתן 10 כוסות של תה ירוק מרוכז מאד. במחקרים נתנו לחיות המעבדה שלוש מנות כאלו ליום, כלומר מקבילה של מעל 30 כוסות של תה ירוק מרוכז בכל יום, מעל ומעבר לכל פרופורציה לעומת מה ששותה אדם בכל יום!!!

  • יתרה מזאת, התברר שבחלק מהניסויים נתנו לחיות המעבדה תמציות שהכילו ריכוז מאד מוגבר של הרכיב EGCG של התה הירוק, ריכוז מוגזם שבגללו נגרם הנזק לכבד.

  • ב- 20 השנים האחרונות פורסמו דיווחים על כמאה בני אדם שנפגעו מצריכה מוגזמת של תמציות מרוכזות מאד של תה ירוק, בעיקר על רקע של שימוש בהן להרזיה!!! אף אחד מהמיקרים הללו לא היה בגלל שתיית תה ירוק רגילה!!!

  • יש לשים לב שמדובר בתקופה של 20 שנה שבה מאות מיליארדים של אנשים ברחבי העולם צרכו תה ירוק מידי יום ביומו!!! מעריכים שבתקופה זו צרכו מיליוני בני אדם גם טבליות / קפסולות / אבקות במינון של 400 עד 600 מ"ג תמצית תה ירוק, מידי יום, ללא כל נזק.

  • מתוך 100 המקרים שדווחו, פסלה הוועדה את רובם מסיבות שפורטו בסקירה הטוקסיקולוגית המקיפה שפורסמה על התה הירוק [2], בגלל שהנבדקים סבלו ממחלת כבד מוקדמת, או ממחלות רקע אחרות ועוד ועוד.

  • מתוך 28 הדיווחים הרלוונטיים שנותרו בסקירה הטוקסיקולוגית, התברר שהיה מדובר בצריכת טבליות/ קפסולות/ אבקות שהכילו תמציות תה ירוק מרוכזות מאד (בין 1200 ל- 3000 מיליגרם תמצית) תוך כדי צום או היעדר מזון, כנראה כחלק מתהליך ההרזיה, מה שגרם לספיגת יתר של רכיבי התה הירוק בדם ולאחר מכן בכבד שניזוק מכך.

  • חשוב מאד לציין, שלא תמיד היה נזק ממשי לכבד אלא התברר שאנזימי הכבד ALT ו/או AST עלו במידת מה, לעיתים עלייה בתוך טווח הנורמה וזו דווחה כנזק לכבד.

  • לדוגמה: במחקר על כ- 500 נשים בגיל המעבר [4], הן קיבלו מנה יומית של 800 מיליגרם של תמצית מרוכזת של תה ירוק למשך 12 חודשים. מהמימצאים של המחקר הקליני, ההתערבותי הזה, כפול הסמיות, עם ביקורות מתאימות התברר שלא היה שינוי מהותי בתפקודי הכבד שלהן, חוץ מ- 26 נשים (מתוך מעל 500) שאצלן ראו עליה של 4-5 יחידות בערכי אנזימי הכבד מסוג ALT ו/או AST. בכולן היה מדובר בשינויים שהיו בתוך טווח הנורמה, כלומר שלא נגרם שום נזק לכבד. כפי שמציינים החוקרים, לא נגרם כל נזק ממשי לכבד, והערכים חזרו להיות כבעבר לאחר כשבועיים של הפסקת הטיפול בכמוסות מרוכזות של תמצית תה ירוק.

  • בכל המיקרים האחרים שדווחו בספרות, הפסקת הלקיחה של התכשירים המרוכזים החזירה את רמות אנזימי הכבד לנורמה.

בסיכום:

  1. על פי הדיווחים בספרות המדעית - אין נשקפת כל סכנה בשתיית תה ירוק – 4 עד 6 כוסות ליום, כפי שהמלצנו עד כה.

  2. לאלה שרוצים לקחת כמוסות של תמצית מרוכזת של תה ירוק (לאחר היוועצות באיש מקצוע הבקיא בנושא) – עדיף לעשות זאת במינון שאינו עולה על 500 מ"ג ליום!!!

  3. את התמצית המרוכזת אין לקחת על קיבה ריקה אלא רק עם אוכל. אנו המלצנו שאם לוקחים קפסולה מרוכזת, יש לעשות זאת בסיום הארוחה, מסיבות רבות ושונות כולל הפחתה ברמות הסוכר הפוסט-פרנדליות (מדידת סוכר שנעשית שעתיים לאחר הארוחה).

  4. אין לקחת תמציות מרוכזות של תה ירוק למי שיש רקע של מחלת כבד.

  5. יש להפסיק לקיחת תמציות מרוכזות של תה ירוק אם מופיעים סימפטומים כמו כאב בטן, שתן כהה, צהבת העור, או שינויים חדים באנזימי הכבד ALT ו/או AST – כל אלה סימנים לנזק לכבד.

  6. בהקשר זה נזכיר את דברי הרמב"ם לפיהם צריכה מוגזמת, גם של מזון "טוב" עשויה לגרום לנזק בריאותי (רמב"ם, הלכות דעות, פרק ד, סעיף ט).

בבריאות טובה ואיתנה תמיד

© פרופ' חיים גמליאל

רשימת מקורות מייצגים:

  1. Malnick S, Maor Y and Neuman MG. Green Tea Consumption is Increasing but There Are Significant Hepatic Side Effects. Hindawi, GastroHep, Volume 2022, Article 2307486. https://downloads.hindawi.com/journals/ghep/2022/2307486.pdf


  2. Oketch-Raban HA, Et al. United States Pharmacopeia (USP) Comprehensive Review of the Hepatotoxicity of Green Tea Extracts. Toxicology Reports 7 (2020)386-402. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32140423/

  3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/?term=green+tea

  4. Yu Z, et al. Effect of Green Tea Supplements on Liver Enzyme Elevation: Results from a Randomized Intervention Study in the United States. Cancer Prev. Res. Phila 10 (2017) 571-579. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28765194/





bottom of page